<h1>ספר הישר לר"ת סימן שע"ח</h1>
<h2>דף י.</h2>
אלמא גבי שמחת יום טוב כו' והא איפכא שמעינן להו השוחט חיה ועוף וכו' אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה. נ"ל דמוחלפת השטה אחיה ועוף קאי דהוו להו בית הלל לקולא דאי אהיטוי סולם קאי אכתי תיקשי כל הנך דמתני'. דאע"פ דפריך והדר פריך מטעמייהו דבית שמאי ובית הלל מגופה דמתני' לא יטול ודעלי תריסין מיהא לא שני. אלא ודאי אהשוחט חיה ועוף קאמר ר' יוחנן מוחלפת השטה. וגופה דשמעתא מוכחת כן דפריך מהחזרת תריסין אמר ר' יוחנן מוחלפת השטה. דאי אמרת אחזרת תריסין קאי ר' יוחנן אכתי קשיא דבית שמאי אדבית שמאי מכל הנך דלעיל. השתא ומה גבי חזרת תריסין סופן משום תחלתן שרו בית שמאי כל הנך דלעיל דאית בהו טעמא כדפרישי' לא כל שכן דאית למישרי. אלא ודאי אשוחט חיה ועוף קאי ר' יוחנן. והכי הלכתא דבית שמאי לחומרא ובית הילל לקולא. וכגון דיש דקר נעוץ כדפרישי' בריש מכילתין. ועוד ראיה לדבריי מדקמפלגי רבה ורב יוסף בריש מכילתין השוחט שבא לימלך (אימ') [אומ'] לו שחוט חפור וכסה וחד אמר חפור שחוט וכסה ומפרש טעמא דילמא אתי לימלך. ואי לאו דמוחלפת שיטתן מאי קמ"ל רבה ורב יוסף והא לית הלכתא הכי. ועוד למאן דלא חייש לימלך לבית שמאי והתניא גבי אין מוליכין טבח וסכין אצל בהמה דבית שמאי חיישי לאימלוכי השתא נמי ניחוש לאימלוכי. והכא ליכא לשנויי כדשני התם דהכא שביק דהא דבעיא כסוי ושחיט הא דלא בעיא כיסוי. אלא ודאי משום דסתם תלמודא ידע דמוחלפת שיטתן משום הכי איפליגו אליבא דהלכתא. ועוד מדמקשינ' עליה דרב יהודה דאמר מכניס אדם מלא (שפתו) [קופתו] עפר והא תנן כוי אין שוחטין אותו ואמאי ליכסייהו כדרב יהודה ואמאי ליכסייהו בדקר נעוץ או באפר הכירה. וה"ג בפר"ח. ואי לאו דמוחלפת השטה כדפרישי' היכי מקשי ליה וליכסייה בדקר נעוץ והא בית הלל מיסר אסרי. וא"ת מסיפא קפריך דקתני אם שחט... את דמו. הא ליתה דהא עלה קפריך אי הכי אימא סיפא ואם שחטן וכו'. מכלל דעד השתא... הוה ליה למינקט דקר נעוץ לאקשויי מסיפא לישתיק מיניה וליפריך... לא מידי. ועוד ראיה לדבריי דהא לקמן פסיק עולא בחזרת תריסין וכולהו אמרי... להן ציר בין אין להן ציר דהתירו סופן משום תחילתן וכבית הילל לקולא קיימא לן... מאן דפליג. וא"ת מאי טעמא מתניתא הך דהשוחט בבחירתא. יש לומ'... נישנית דלישני ר' יוחנן. אי נמי טועין שיבשוה וכתבוה לשם דהא ליתה במניינא (איכא) [אגב] שיטפייהו כתבוה לשם. ובתוספתא דביצה איתנהו להני תרי בבי דמתני' דביצה ושאור דבית שמאי לקולא והדה דהשוחט ליתה. ושמא במסכת עדיות שונה כל אותן קולי בית שמאי שנשנו כאן בבית המדרש אע"ג דבתר הכי מיחלפי להו. וההוא (המגביהין) [דמגביהין] מעל השולחן לא מיתנייא התם משום דלאו משום פירכא החליפוה אלא מגמרא הכי הוו גמרי לה מעיקרא דבית שמאי כר' יהודה ובית הלל כר' שמעון. דהא ר' יוחנן עביד להו סתמא בסוף שבת מגמרא דרבותא. ונהירנא דהוו נהיגי הכא לשחוט חיה ועוף בלא הכנת עפר אלא שהיה כבר תיחוח. ומקרוב החמירו על עצמן להכין עפר דלא כהלכתא. וכמה ברייתות ומשניות איכא גבי יום טוב דבית שמאי לחומרא ואתו השתא (שני) [שפיר] והא נמי דאמרי' בכל הכלים סתמא דתלמודא דמתיר ליטול דלת של שידה תיבה ומגדל אתיא אפי' בשבת כבית הלל לפי מה שפירשתי.
